End of Year Meme, (taken from shunra) - ( hidden here )

Date:	2003-11-12 00:43
Subject:	Today
Security:	Public
Mood:	productive
Music:	Alice Coltrane - Something about John Coltrane

The smell of loose Earl Grey leaves. And that of rain. The smell of onion, garlic and ginger, finely chopped and sauteed in butter and olive oil. The smell of red Swiss raspberries. And of dark chocolate (85% cocoa). Matthaus Passion. Coltrane's A Love Supreme. The beautiful Indian jazz of Alice Coltrane (his wife). And more Bach - Brandenburgs. 1984 (the book within the book), some philosophy, some Biology, a carrot soup and the job. Funny. Now that I have finally learned to say "יה ני ראבוטייט", I have a rabota..

שני פילוסופים שלא אוהבים את ג'ון אוסטן, כבר בשבוע הראשון של הסמסטר, זהו הספק נאה ביותר. דרידה ודאמט תוקפים את האיש, המבעים המאושרים ומגוון הלוקוציות בסערת רגשות מרשימה. עתה, כשיש לי נקודת הזדהות אחת, נותרו עדיין פילוסופיות שלמות לפענח, בסמינר ושיעור (בהתאמה) של ד"ר ענת (the illustrious) מטר. שיעור על conservational biology מרעיף דוגמאות קרנפי יאווה וחמוסי מנהרות שחורי רגל (אני מחכה לקקפו ולפנדות. הם עוד יגיעו). מעבדה שאין לי שום רצון להיות בה משתפרת פלאים כיוון שלמדריך המעבדה יש עוד פחות רצון, והכל נעשה במהרה, ביעילות ועדיין בבהירות ובפשטות. מגוון רחב של סיורים מחכה במהלך הסמסטר - משלוליות החורף ועד בתי הזיקוק. שיעור ניסיון ברוסית (שיישאר יחיד, לצערי, עקב מזכירות קשת עורף ומגבלות סמסטריאליות) - מין יה זאבוט תמר. אוצ'ין פריאטנה. קדושים וקדושות בימי הביניים עם קליינברג נהדר (האיש שתרגם את וידויי אוגוסטינוס מלטינית עונה על כל הציפיות, מרתק, משעשע, ומפזר עשרות רבות של ציטוטים מכל מקור בעל ערך על פני הכדור - מבודהא ועד מונטי פייטון, מחז"לינו ועד רבלה). בנוסף - צריכה לדעת מיקומו של כל תא ותא בכל חולייתן וחסר חוליות (נו שוין), להכיר את הפאונה הארץ-ישראלית בשמונה סיורים עם מיטב המרצים (היפ!), להיחשף לעולם דיני איכות הסביבה עם מרצה מאושיות אדם טבע ודין (היפ!), ולקרוא את הטרקטט, בהדרכתו של ד"ר אלי פרידלנדר (ולפתח חשד עמום שויטגנשטיין הוא רק תירוץ, סולם שיש לזרוק, בדרך להיידגר). ויש עוד. (הוריי!)

כיף לחזור ללמוד.

Date:	2003-10-28 00:13
Subject:	materials
Security:	Public
Mood:	tired
Music:	Jethro Tull - Aqualung

Instead of constantly wondering how to recommend His Dark Materials, Philip Pullman's trilogy, without spoilers or double edged compliments like "I hardly ever read fantasy books, but this is the best fantasy book I've ever read", I can just say now - Hey, it's one of Britain's chosen 21 favourite books, and what's good for them can't really be to bad for you. (Well, besides the queen and The Sun and black puddings of course).

And hey, you too can vote for your favourite book here, think for a minute you're Welsh or Scottish (their where do you live is kinda limited, though full of various optional retreats). You can have a look at places 22 - 100, wonder why the hell isn't Alice in Wonderland in the top 20 and curse the silly people.

Oh, and what the hell is Sebastian Faulks's Birdsong?!

You will find that cutting bean noodles with nail scissors is surprisingly cathartic.

Date:	2003-10-21 10:37
Subject:	Goal עצמי
Security:	Public
Mood:	ecstatic
Music:	David Bowie - Bring me the Disco King

Finally - מטרה נעלה.

I have 17 days to convince them (and myself) that I can do it and that I'm worth it.

Damn it, I want this to come through. It will be the glue to bind all the pieces of the upcoming year together.

I'm sorry for being so obscure. But it is still a fantasy, and till I'm sure it's not just a whim of the moment, and that I am actually going to try, and try hard, to get this, the this will remain just like that.

Date:	2003-10-16 01:03
Subject:	"Have a nice day. I hope you get to see some steam trains"
Security:	Public
Mood:	nostalgic
Music:	John Coltrane - A Love Supreme

Breakfast with train spotters. A raspberries and cream picnic. Five rainbows in one day. The first snow on Ben Nevis on our first night in Fort William. Too many pigs eaten. No such thing as too many lochs. Great weather. Great company. Two highland trains. Many Marks & Spencer sandwiches. Some whisky. A bit of London. One cute niece. Spotting hairy cows. Enjoying the sound of bag pipes. Tickling David Hume's toes. Visiting his grave. Wondering why the Scottish Writers Museum ignores Conan-Doyle. The Burrell Collection. The British Museum (though no crocodile). Tip of the tongue tasting Irn-Bru. Walking the longest 500 yards ever. And the Royal Mile. Seals. Baked potatoes, veggie burgers, fish and chips and profiteroles. Ducks. Pooh Sticks. גרניומים וחצבים. Good book shops. Good books. Moo-ing. Cheering trains and buses that always come punkt on time. Mrs. McDonald. The singing chief of clan McLeod. The library in Inverness (one of the seven wonders of the world). The Bonny Bonny banks of Loch Lomond. ...The mists rolling in from the sea. Finishing the West Highland Way without even starting it. Adventures. Exploring. Experiences. In love.

Back.

Date:	2003-10-02 13:00
Subject:	"All my instincts tell me that she is in London"
Security:	Public
Mood:	excited
Music:	Shoes.

Offing to Londinium and Caledonia. Be back in the Holy Land in a fortnight.

Date:	2003-09-19 23:49
Subject:	Her toads were like fairies
Security:	Public
Mood:	grateful
Music:	Johnny Cash - the Mercy Seat

hem hem..

סחר הסוסים מכה שלישית. ויש להחליט ולבנות ולשנות את דעתי ולמרוט שיער בזעם, ולהבין שזה לא נורא כל כך. המערכת שמתגבשת היא אכן מגובשת. היא מכוונת מטרה (ה"אקו" מהדהד בה), אפשרית (מלבד ימי ראשון איומים), מגוונת מספיק, וכוללת כמעט אך ורק קורסים שאני באמת רוצה ללמוד. אחרי שנה א' מוכתבת מלמעלה, ושנה ב' של פשרות ואכזבות, שנה ג' הולכת להכיל את כל הביולוגיה שתמיד רציתי.
אני מוותרת על חלום, אמנם, ומצהירה כבר עכשיו שכל מי שנתקל בדוב פנדה שמסרב להתרבות יכול לקחת אותו אל מי מחבריו האחרים שבענייני הפנדה-גרפיה. פורנוגרפית פנדות אני כבר לא אהיה (מבוא לחולייתנים ורביית יונקים - ביי ביי), מסתבר. לפחות לא דרך המסלול המקובל בתחום (תואר שני בזואולוגיה, סלמאת).
אבל עם אקולוגיה של זיהום ושיקום מקווי מים, אקו-טוקסיקולוגיה, אקולוגיה מולקולרית, אספקטים באיכות הסביבה, אכיפה סביבתית, אקו-פילוסופיה ואתיקה סביבתית, וסמינר (אינשאללה אינשאללה, טפו טפו טפו) בפילוסופיה של הביולוגיה, אני חושבת שלא נותרתי נטולת כיוון.
תמיד יכול להיות שיתגלה שהפנדות אפאתיות כי המים בסצ'ואן מלוכלכים.. או שמי השלגים הנמסים שוטפים אותם באסופת מקלחות קרות. עוד לא אבדה תקוותנו.

כמובן שברגע האמת זה לא כל כך פשוט. אפס גדול ואדום מרמז על מספר המקומות בסמינר, ומשאיר אותי עם שלוש רעות חולות אפשריות. אבל יום ראשון קרב, והמלחמה על הסמינר רק מתחילה. ואולי זו רק אי הבנה. ננסה.

(אבל כנראה שיש קורס על מצריים הפרעונית, אולי קורס של קליינברג על קדושים בימי הביניים, ניסיון להשתחל לסדנת תרגום (חסר סיכוי, לדעתי), וקריאה בטרקטט הלוגי-פילוסופי, ושיעור על ניסויי מחשבה, וסמינר על דרידה עם דר' ענת מטר, שברור לי שייפול תחת הקטגוריה ההולכת וגדלה של "זה נראה היה כמו רעיון טוב, בזמנו", אבל לא אכפת לי כרגע).

ומחר. שני סרטי הולמס ב-MGM. כלבם של בני בסקרוויל, וחייו הפרטיים של שרלוק הולמס, שאיכשהוא אף פעם לא ראיתי. וספר מכשפות שמחכה לעלעול (עוזרת לחברה בסמינר בנושא ציד מכשפות, ומשועשעת מהופעתה של הילארי קלינטון באינדקס). וגם שמש ומשקה אנרגיה אגוזי, ארגמני וזעפרני, ודשא ואולי הפגנה של שלום עכשיו בערב.

Date:	2003-09-05 22:53
Subject:	Hovoplodok-doplodovok-plovodokot-doplodokosh?
Security:	Public
Mood:	excited

What he said.

And the title is taken from here.

Date:	2003-08-19 22:41
Subject:	משפטים משעשעים של פילוסופים משוגעים
Security:	Public
Mood:	accomplished
Music:	TMBG - Birdhouse in Your Soul.

פינתנו "משפטים משעשעים של פילוסופים משוגעים" מכה שנית, עם מבזק מיוחד לחובבי ה-moose שמביניכם:

"כל אדם יכול לחרות לוחות-אבן, או לקנות לו דבר-אלוהים, או להעמיד פנים כאילו יש לו קשר נסתר עם אל מן האלים, או ללמד ציפור שתדבר אל אזנו, או למצוא אמצעים גסים אחרים כדי לגנוב את לב העם. מי שידע לעשות רק זאת, יוכל אף לרכז סביבו במקרה להקת איילים; אך לעולם לא ייסד ממלכה, ומפעלו המשונה יאבד במהרה יחד אתו."

(ז'אן ז'אק רוסו, מתוך "על האמנה החברתית", בתרגום יוסף אור)

Date:	2003-08-18 23:06
Subject:	"John Stewart Mill, of his own free will, after half a pint of shanty was particularly ill"
Security:	Public
Mood:	drained
Music:	Some cover version of Blackbird

ובפינתנו היום, "משפטים מעצבנים של פילוסופים טובים", שניים:
ראשון, קרל פופר, מגרה אבל לא מקיים.

ושני, ג'ון סטיוארט מיל:

כל המביא דבר בשם אומרו כאילו הביא גאולה לעולם. לא לימדו אותו את זה? אפילו google לא מוצא לי את "אחד מסופרינו, הראוי להערצה מבחינות ידועות".

אה. ואחד לא מעצבן. הערת הסוגריים האניגמטית של פופר:

אם הייתי מכניסה לכאן גם טיעונים שקריים, הרשימה לא הייתה נגמרת. אני דובקת בסגנון.

Date:	2003-08-17 23:27
Subject:	אחרי הבקיאות
Security:	Public
Mood:	stressed
Music:	Nick Drake - Time of no Reply

( אחרי הבקיאות )

עוד שבוע אחד של בלגן, דפים, מרקרים ורודים בכל רחבי הבית, עטים שהפסיקו לכתוב, טיעונים פילוסופיים שמתבלבלים לי, לחץ וערמות בכל מקום. עוד שבוע אחד של חוסר זמן לחברים, של רגשות אשמה על הרגעים בהם אני לא לומדת ושל עייפות החומר. עוד שבוע של מקלחות שמנסות להעיר אותי, מילקי שמנסה להמתיק לי, ומאמרים שמנסים להסביר לי. עוד שבוע אחד ודי

Date:	2003-08-04 17:48
Subject:	Sick transit gloria mundi
Security:	Public
Mood:	mischievous

( a sick villanelle )

Date:	2003-07-30 10:59
Subject:	Mapping
Security:	Public
Mood:	stressed
Music:	Tuxedomoon - In a Manner of Speaking

Following hattie's idea, here is my musical-emotional map.

סוזי בלי היד / משינה - I'm not sure why, but we used to listen to this song, time after time, shouting its words from the window, while concocting weird pacts between us, using red paint instead of blood, and gluing fingernails and hair. She was my Diana Barry. It was an us-against-them, back then. And I'm still not sure why. But we seem to have won, by growing up and out of old fears.

ניצוצות / ברי סחרוף - I'm 12 years old and it's four o'clock in the morning. Six hours of a פורטיס-סחרוף Marathon have just ended. During each newsflash, I would meet my friend and neighbor out on the staircase, and we'd both let out a mutual oooh about Berri's this and Berri's that. When they play ניצוצות, I'm standing by the window, singing all the words, and, as much as a 12th year old can, wonder about the future.

Plateau + Oh me / Nirvana (unplugged) - these were my traditional Sylvester songs, from times when that day mattered. Alone, writing new year's resolutions I know I am not capable of keeping.

Last night I dreamt that somebody loved me / the Smiths - 03:00 in the morning in Glilot, several times a year. The Mador is empty and I am doing a week's work in one night. After the slow orchestral opening, there is a song and lots of pain. The boom always startles me, though I know it's coming. The whole floor is empty, I am afraid, alone, and searching franticly for friendly names on our mainframe instant messaging system.

"Country roads take me home, to the place where I belong" - four Israelis and a French-Dutch couple eating momo's in Xiahe's Everest cafe. We have just been to a Tibetan monastery with yak butter statues of un-named un-tamed monsters, and are planning our hike to the grasslands. This is our first stop in the Chinese wilderness, and there is nothing we want less than to go back home. We belong here right now, a wondrous place under a very literal milky way. The song plays from an old tape, and we all spontaneously join in.

Sun is Shining ("to the rescue, here I am") / Bob Marley - it's our sign and our song. Every night in Thailand disco's one of us needs to be rescued from the clutches of a dancing Dane of sorts. Mostly her. We rescue, dance, jump, flirt. I grew free-er by the day. Though my free-est, then, still lacked ease and required three margaritas.

Kid A CD/ Radiohead - I finally found it on cassette in Katmandu. Neta is befriending hippopotami and malaria, and I am alone. The room's bathroom seems to be a main part of the Nepali sewage system, so the volume of my walkman is up. "Everything in its right place" they sing, and I am dreaming of words and actions that will never come true.

נעמיד פני יתומים / יהודית רביץ - mine and Maya's. Listening to Yudit on the way to and from various shows. We are searching for the bag-pipes, toying with the entire Israeli music scene, imagining cover versions that are still undercover, counting shows seen, comparing hair styles and reading the fine print. We listen intently, sing the words, and feel. On student's day, when she sings it, I drag you down the stairs, treading on the carpet of business students, to a non speakers corner. This is a song that deserves silence.

הנה היא באה, האהבה / אהוד בנאי וברי סחרוף - he is playing the guitar and singing. I look at him, occasionally joining, in what seems to me to be a shout, but in fact can not be heard even by the neighborhood bats. I never sang when I was with him, though I knew all the words. I don't think in all our time together he had ever heard me muttering more than one sung line. Now, on the other hand, I can't seem to stop.

המלך האחרון של עולם הבידור / יוסי בבליקי - it was a kind-of our-song. after we broke up I was afraid to hear it. I have avoided Punch, Babliki and Shalom Gad for almost a year, fearing the first time after. When I gathered the courage, the pain was a mere shadow of my expectations. I was over him.

Third World Love Song / Third World Quartet - we are standing in the Gada, and your fingers are doing to me what Yonatan Avisahi is doing to the piano. The rhythm is flowing - above us, within us, connecting us. I was never so at one with music.

Here Comes the Sun / Nina Simone - you introduced me to this version on the day Nina Simone died. It is a masterpiece, a dance, and a memory to cherish.

"ארוס ואגפה במחזהו של תום סטופארד - The Invention of Love". עבודה שצריך להגיש עוד יומיים. סטופארד קליל ומרחף, ואני מנחיתה את המחזה שלו לאדמה בכבדות ועילגות עם כל משפט וכל השוואה שלי. אני לא עושה חסד עם המחזה. אני לא עושה חסד עם אפלטון. ולא עם המרצה. עילג. עילג. עילג.

לחץ. שנת הלימודים מסרבת להיגמר, ושאריות נגררות ונגררות, כאילו צוברות ריבית על זמן ההזנחה והופכות מאיימות יותר וגדולות יותר בכל יום שעובר. מגוון כאבים פסיכוסומטיים (או שלא) אופף אותי, וכוח הרצון שלי בקרקעית. צריכה לשבור את המעגל, ולצאת ולנשום ולהירגע. בחודש הקרוב, אני לא לגמרי בטוחה שאני יודעת איך.

הולמס. הצעה מגונה מהנה ואנונימית למדי לא זוכה להמשך. לפני שבוע אפילו לא ידעתי שזה מה שאני רוצה, ועכשיו אנחת אכזבה מתגנבת בכל פעם שאני בודקת אי-מייל.

משינה בשבת. אפשר שוב?

כתיבה. אני כותבת כמו תחזית אסטרולוגית שבועית.

Date:	2003-07-20 22:22
Subject:	winking at scolarship
Security:	Public
Mood:	mischievous
Music:	Ruben Gonzales - Como Siento Yo

"Carson's reputation as a scholar seems quite high, but in passages like these (and many others) she seems to be winking at scholarship, or at what we normally take to be scholarship. And the wink has a certain piquancy when offered by someone who has undergone the disciplinary rigors of training in the classics; English professors and literary theorists, by contrast, froze their faces into such a wink so long ago that the expression is no longer recognizable. People just think we're scowling."

Taken from here.

Date:	2003-07-15 09:53
Subject:	lots of words.
Security:	Public
Mood:	pleased
Music:	Lloyd Cole - Chelsea Hotel

Alain de Button's The Art of Travel, Eric Schlosser's Fast Food Nation, Yann Martel's Life of Pi, Zadie Smith's White Teeth, Bill Bryson's book of Troublesome Words, and Tony Hawks's harrowing tale of hitch-hiking Round Ireland with a Fridge, are all mine now.

Is there a happier feeling then coming back from the post-office with a boxful of books?



And yes, I do know the answer to that question is yes.

Date:	2003-07-14 01:06
Subject:	To say nothing of the dog
Security:	Public
Mood:	bouncy
Music:	קפוץ ! קפוץ ! סיבובסיבובסיבובסיבוב ! קפוץ

Of course he doesn't touch cocaine, I insisted, and lost a bet. Cocaine, back then, didn't fit my image of him, an image constructed mainly of penetrating grey eyes and intellect. He's quite funny, you know, but in an under-stated sort of way. Perhaps that's why you don't realize it. He composes. And he's hansom too, in his own ways. I am not insane, and don't start building up these whole theories about his sexuality. And No! his relationship with his room-mate was friendship and nothing more. Come on, it's elementary, that is. I'd love to have his eyes all over me, looking for clues, digging deeper and deeper in search of the true me. What could he read from the bottom of my shoes or the shape of my hands, I often wondered. I have not been to China (back then), I have not fought in the Sudan. I have nothing to hide. Except all the things I hide from myself. He might startle me by saying out loud an inner most thought. Risky. How can one hold one own cards close to the chest with him? And what if I do hold my cards there. Will he lower his gaze?

I have a crush on him. For years and years now. While he still talks about another woman as the one. I had the most preposterous dreams - from a perfect solution, to a perfect crime, to a perfect roast duck. I blush now, at those silly thoughts of winning his heart by cooking. But he did enjoy that goose, mind you, and a violinist I will never be. Silly pickup lines came to mind, narratives of great horror in great detail, of how my heart was stolen from me in the dead of night, and will he be kind enough to find it. You can keep it, dear sir, when you find it, it is rightfully yours already. Ho, he would always say.

And then I'd be stuck, becuase I really shoudln't. Because he just couldn't. It wasn't him. It wasn't me, it was him. It wasn't to be.



I feel drunk but I am not. I was writing Haikus about salads an hour ago, and I'm posting this as a reminder of some old and current follies and foolishnesses. And also as an intro to a sort of comparison between the Hebrew translation and the original, to be constructed and continued when the exams (finally, if ever) end.

... But fantasy novels by the likes of Susan Cooper, Alan Garner and Ursula K Le Guin contained "a real sense of mystery, powerful forces, dangerous creatures in dark forests".

"Ms Rowling's magic wood has nothing in common with these lost worlds. It is small, and on the school grounds, and dangerous only because she says it is," Byatt wrote.

"Ms Rowling, I think, speaks to an adult generation that hasn't known, and doesn't care about, mystery.

"They are inhabitants of urban jungles, not of the real wild. They don't have the skills to tell ersatz magic from the real thing, for as children they daily invested the ersatz with what imagination they had."

Ms Rowling, I think, speaks to an adult generation that hasn't known, and doesn't care about, mystery.

The "multifarious genius" and "amazing sentences" of Terry Pratchett were offered as an alternative.

This was AS Byatt trashing JK Rolling, as quoted in the BBC site, who quote a column Byatt wrote for the New York Times.

Oh, and her conclusion:

She concludes her review by saying there is "nothing wrong" with Harry Potter.

"But it has little to do with the shiver of awe we feel looking through Keats's 'magic casements, opening on the foam/Of perilous seas, in faery lands forlorn.